<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימנים י"ט—כ"א</h1>
<h2>דף מא.</h2>
ומי שהיו לו מינין הרבה אם הם מז' מינין כגון רמונים ותאנים כל הקודם בפסוק קודם לברכה ויש לו להקדים ענבים לתאנים ותאנים לרמונים ורמונים לזתים וזתים לתמרים: ואם יש באותן המינין ממין ז' ומין אחר שברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית מברך על מין ז' ופוטר האחר: ואם אין ברכותיהן שוות אם הברכה הא' שהכל והאחרת בפה"ע או בפה"א מברך בפה"ע או בפה"א לפי שהיא חשובה, ואם הברכ' הא' בפה"ע והאחרת בפה"א מקדים את החביב לו תחלה. וא"ת היאך נקדים בפה"ע לבפה"א אם הוא חביב לו והאמרינן כל המוקדם בפסוק קודם לברכה ופרי האדמה מוקדם בפסוק דכתיב ארץ חטה ושעורה [וגו'] וי"ל שמשז"ל כל המוקדם בפסוק קודם לברכה לא אמרו בכל שבעת המינין אלא בפרי האדמה בפני עצמו ובפרי העץ בפני עצמו כגון אם היו לפניו חטה ושעורה שיש לו להקדים חטה לשעורה או אם היו לפניו גפן ותאנה שיש לו להקדים גפן לתאנה אבל אם היו לפניו חטה וגפן מקדים החביב לו כמו שביארנו, ועוד י"ל כי בכל ז' המינין אעפ"י שאין ברכותיהן שוות אז"ל כל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה ואם היו לפניו חטה וגפן יש לו לברך על החטה תחלה והוא שיאכל החטה תחלה והוא ע"י תבשיל שברכתו חשובה שהיא במ"מ, ומשז"ל היו לפניו פירות האילן ופירות האדמה שיקדים החביב לו דווקא כשברכותיהן בפה"א ובפה"ע שיאכל החטה כמות שהיא. כתב הר' יונה ז"ל שאם בירך על פרי האדמה בפה"א ואח"כ הביאו לפניו פרי העץ שצריך לברך בפה"ע אעפ"י שאמרו אם בירך על פרי האילן בפה"א יצא, זה לא יצא לפי שכשבירך על פרי האדמה לא היה יודע ומתכוין שיביאו לו מין זה שטעון בפה"ע אבל אם היה מתכוין ויודע שיביאו לו מין זה ודאי יצא בברכת בפה"א וכן דעת הרשב"א ז"ל. וכתב בה"ג שאם היו לפניו פירות האילן ופרי האדמה שיש לו להקדים ברכת פירות האילן שהיא ברכה חשובה שהיא פרטית לפרי האילן בלבד אבל לא בפה"א שהיא כללית אף לפרי העץ כשאז"ל בירך על פירות האילן בפה"א יצא. ורוב הגאונים חולקין עליו על זה ואומרים כי כשיהיו פרי האילן ופרי האדמה מז' המינין מקדים את החביב לו תחלה כמו שכתבנו. והר' דוד בר לוי ז"ל כתב פסקא דמילתא כך היא דכי יש מינין הרבה דכל היכי דחד עיקר וחד טפל מברך על העיקר ופוטר את הטפל ואפילו בצנון וזית דצנון בפ"הא וזית בפ"הע מז' המינין אם הצנון עיקר והזית תפל הצנון פוטר את הזית. ואם אין שם תפל לחברו מברך על החביב לו ואפילו בצנון וזית מברך על הצנון ואח"כ על הזית. ואם ברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית מברך על החביב ופוטר את האחרים. ואם אין שם א' מהם חביב יותר אם ברכותיהן שוות מברך תחלה על של ז' המינים ואח"כ מברך על האחרים ואם יש שם ב' או ג' מז' המינין מברך על המוקדם בפסוק. ואם הם רמון ותמרים מברך על התמרים שהוא שני לארץ אחרון שבפסוק וכן נמי בזית ורמון מברך על הזית. ואם היו שם ממין שבעה ומשאר פירות האילן ושוין בחביבותן מברך על מין ז' ופוטר את האחרים. ואם היו פירות האילן או פירות האדמה וכמהין ופטריות או בצים או שאר דברים שברכתן שהכל אין ראוי להקדים ברכתן משו' חשיבותן דברכת שהכל לאו ברכה חשובה היא ומברך תחלה על הפירות דחשיבי וחשובה ברכתן. וכן דעת הבעל ההשלמה ומוכח לה מעובדא דמייתי בגמר' (לט.) מתרי תלמידי דיתבי קמיה דבר קפרא ואתו לקמייהו כרוב ופרגיות וברכת כרוב בורא פרי האדמה וברכת פרגיות שהכל שהן מין בשר ופסק דחשוב עדיף דהיינו כרוב דחשוב בברכה ואף על גב דפרגיות הוו חביבי ליה טפי כדאמרינן בגמ'. והרשב"א כתב היו לפניו אתרוג וזית וקדם וברך על האתרוג ואע"פי שאינו רשאי [אינו] צריך לחזור ולברך על הזית כיון שברכותיהן שוות והוא שנתכוין לפטור את הזית בברכת האתרוג אבל בלא מתכוין לא דאינו בדין שיפטור שאינו חשוב את החשוב דרך גררה אלא דרך כוונה. ולפי פי' זה אם היה אוכל תפוח ובירך עליהם ואח"כ הביאו לפניו אגוזים אם התפוחים חביבים לו פוטר את האגוזים אבל אם אינם חביבים אינם פוטרין את האגוזים אא"כ נתכוון להם מתחלה עכ"ל. כתב א' מתלמידי צרפת על שם רבו כמה פעמים ראיתי מורי הרב כשמביאין לפניו על השלחן בשר חבוש או בשר מבושם או ביצים מטוגנין בדבש או דבר שהוא חביב בעיניו נוטל אותו דבר ומברך עליו קודם שיברך המוציא ואומר זה חביב עלי יותר ונוח לי לברך עליו תחלה לשבח את קוני במה שאני אוהב, וגם ראיתי שמביאין לפניו ב' מיני פירות מז' המינין בזה אחר זה שמברך על הב' אע"פי שבירך על הראשון. כתב אחד מן הגאונים ז"ל שמי שהיו לפניו ב' מינין שאין ברכותיהן שוות כגון צנון ואתרוג ואינן ממין ז' מברך על החביב תחלה ואף על פי שאינו רוצה בו אלא בסוף ויאכל ממנו מעט ואח"כ יברך על המין האחר ויאכלנו ואח"כ אוכל המין האחר בלא ברכה כלל שאין אכילת המין השני הפסק אחר שדעתו היה לאכלו בסוף: וכל מה שאמרנו הוא בברכה שלפניהם אבל בברכה שלאחריהם אם היו מינין הרבה והיו בהן ממין ז' מברך על העץ ועפ"ה ופוטר נמי שאר המינין שהיא כוללת כל מיני פרי העץ וכ"כ הרמב"ם ורוב הפוסקים ז"ל. ואם היו משאר מיני פרי העץ ופירות האדמה הוי ברכה שלאחריהם בנ"ר ופוטרת הכל, אבל אם אכל פירות ממין ז' ובשר או ביצים או שאר דברים שברכתן שלאחריהם בנ"ר אין ברכת פרי העץ פוטרת השאר ומברך על זה וחוזר ומברך על זה וכ"כ הרמב"ם ז"ל. וצ"ע במה שאמרנו דאפילו צנון וזית אם היה צנון עיקר ברכת צנון פוטרת את הזית מברכה שלפניהם אם נאמר שיפטור אותו מברכה שלאחריהם ג"כ או לא, ואפשר דה"ה דפוטר אותה מברכה שלאחריו ג"כ, כך פסק הר' דוד בר לוי ז"ל.
